רויטל חובל רוצה לבעוט ולנשוך

צילום: ויטלי קריביץ'

רויטל חובל מצטרפת לכאן ותשמש כתבת תחקירים בחטיבת החדשות האחודה. חובל, בת 30, החלה את הקריירה העיתונאית שלה לפני כתשע שנים במקומון החיפאי כלבו. מאז שימשה כתבת הסביבה של העיתון כלכליסט, כתבת המשפט של עיתון הארץ ובתפקידה האחרון שימשה כתחקירנית בתכנית "עובדה".

היי רויטל, ברוכה הבאה לכאן, איך ההרגשה להצטרף לתאגיד השידור הישראלי דווקא כשיש מי שרוצה לסגור אותו, וזאת עוד לפני שבכלל עלינו לשידור. 
אני אופטימית. מצד אחד זה תמים לחשוב שבנימין נתניהו ייתן לגוף תקשורת חדש שאין לו שליטה בו לקום. ומצד שני, הרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה. התאגיד הוקם והוא כאן להישאר. כל הרחש בחש הזה נועד לפגוע לנו בהכנות ולהוריד לנו את המורל ולכן המסר הכי חשוב שיש לי להעביר לחבריי לתאגיד הוא אל תתנו לו. להפך, תבעטו ותנשכו, היום יותר מתמיד.

מדוע היה לך חשוב להצטרף לתאגיד השידור הישראלי?
הציעו לי להיות כתבת תחקירים, השפיץ של העבודה העיתונאית, בשידור ציבורי עצמאי, שלא מונע משיקולי רייטינג. מה עוד אפשר לבקש?

לא מזמן ריאיינו את יפעת גליק, שהצטרפה גם היא לכאן ככתבת תחקירים, ושאלנו אותה מהו התחקיר הכי גדול שלה. אנחנו מפנים אלייך את אותה השאלה.

ההישג העיתונאי הכי חשוב שלי הוא לאו דווקא תחקיר, אלא סדרת כתבות שפרסמתי בהארץ וב- The Marker יחד עם עמיתתי רוני לינדר גנץ על ד"ר מאיה פורמן, הפתולוגית מתיק זדורוב. הפרשה החלה בניסיון המכוער של הפרקליטות לקעקע את אמינותה של פורמן, המשיכה לצנזורה על דבריו של ראש המכון הפתולוגי שביקש לגבות את פורמן, והגיעה לניסיון לבטל את מינויה במכרז לתפקיד בכיר במכון לרפואה משפטית- ניסיון שלא צלח בזכות שופטת בית הדין לעבודה עידית איצקוביץ, מבקרת הפרקליטות הילה גרסטל, ואני מאמינה שגם לנו היתה תרומה בזכות חשיפות עקביות וסיקור עיקש של מה קורה למישהו שהמערכת מתגייסת נגדו.

פרשת רומן זדורוב, אותה כאמור סיקרת, היא פרשה סבוכה שעדיין רב בה הנסתר על הגלוי, מה למדת ממנה? מה למדת ממנה על מערכת המשפט?
פרשת זדורוב על כל ספיחיה מקפלת בתוכה את כל החוליים של מערכת הצדק. מה שבעיקר הטריד אותי הוא חוסר הרצון של הפרקליטות לבדוק את עצמה בכנות, או במקרה הרע חוסר רצון לדעת את האמת. גם אם הפרקליטות בטוחה שזדורוב אשם, היו דברים שהיא העדיפה לא לבדוק או לעצום את עיניה ולהתעלם בנימוק שזה לא חשוב וזה היה מאד מאכזב. בלט גם היחס הבלתי שוויוני מצד שופטי המחוזי לעדי ההגנה, שלא לדבר על ראש הרכב השופטים במחוזי שאף היה מועמד לעליון, שנחשד בהטרדה מינית של כמה עובדות, מתחת לאף של כולם. אבל אולי יותר מכל בלט חוסר האמון של הציבור בהרשעתו של זדורוב. פרקליט המדינה מעדיף להפנות אצבע מאשימה אל התקשורת והרשתות החברתיות. הוא לא מבין שאמון הציבור בפרקליטות יגבר כאשר במקום התגוננות מלאה בסימני קריאה, תסכים הפרקליטות להודות במחדליה ותעשה כל שביכולתה לפתור את סימני השאלה.

אנו מתקרבים לסופה של השנה האזרחית, מהו לדעתך התחקיר הכי גדול שבוצע ב- 2016 בישראל?
ללא ספק התחקיר של גידי וייץ על יחסי נתניהו עם טייקון התקשורת שאול אלוביץ. התחקיר חשף שלא רק ישראל היום עובד בשירות משפחת נתניהו אלא גם אתר החדשות וואלה. כל זאת, בזמן שנתניהו בכובעו כשר התקשורת מסייע לבעלים של האתר, המחזיק גם בבעלות על חברת בזק, בין היתר באמצעות עיכוב רפורמות שצפויות לגרום נזק כלכלי לחברה. 

איך ''נולדים'' רעיונות לתחקירים?
משיחות עם אנשים. הרבה פעמים זה קצה חוט ששמעתי ממקור אחד שמתחבר למידע ממקור אחר ויוצאים לדרך.

זה נכון שיש יותר תחקירניות מתחקירנים או שזו רק תחושה? ואם כן – מדוע לדעתך?
לא בטוחה שזה נכון, אבל נראה לי שיש יותר פרשנים מפרשניות. בכלל, הפרונט מלא בגברים. מספיק להסתכל על הרכב הפאנלים ביומני שישי.

מיהו ''ידידו הטוב ביותר'' של התחקירנית או התחקירן?
החוש הטבעי שלו, שהולך ומתחדד עם השנים והניסיון המצטבר. גם שכל ישר לא מזיק.

הכתבות והתחקירים שלך עוסקים בין היתר באנשים הכי חזקים בציבור הישראלי, אם זה אהוד אולמרט, היועץ המשפטי לממשלה,מבקר המדינה, אנשי עסקים וראשי ערים, צריך עור של פיל בשביל לעסוק בכוחות כאלה גדולים?
צריך בעיקר תעוזה ותושייה. עור של פיל הוא תוצר לוואי.

את מאוד פעילה בטוויטר, איזה עוד אפליקציות אפשר למצוא בסמארטפון שלך?
הטוויטר שירת אותי נהדר כששימשתי ככתבת משפט של ''הארץ'' בניסיון לשקף לאנשים מה קורה באולמות המשפט, ולהביא להם גם את הפרטים שבדרך כלל נשארים על רצפת חדר העריכה. חוץ מזה, הסמארטפון שלי די משעמם. מי שימצא אותו לא יגלה עליי דבר.

לסיום, מה הכי היית רוצה לעשות מבחינה מקצועית במסגרת השידור הציבורי החדש?
להוכיח לאזרחים שתאגיד השידור הישראלי הוא קצת כמו הסמארטפון, לא ברור איך הסתדרנו בלעדיו קודם.

עקבו אחרי רויטל חובל בטוויטר