גילי שם טוב מצפה ללידת השידור הציבורי החדש

צילום: איה אפרים

גילי שם טוב היא הדוברת של 'כאן'. בשנים האחרונות שימשה כיועצת תקשורת של שרי הגנת הסביבה וממלאת מקום דובר המשרד. בנוסף הייתה מגישת חדשות, כתבת משפט וכתבת ספורט ברשות השידור, ועבדה בערוצי החדשות והספורט בכבלים.

היי גילי, אנחנו חושבים שהשאלה הראשונה צריכה להיות- מה שלומך בימים אלו?
אני נמצאת בתקופה מאתגרת בהחלט. אני גם שותפה בהקמה של גוף השידור הגדול בישראל וגם מגדלת תינוק חדש וילד בן שבע. בעצם מדובר כאן בשני ילדים והריון לא פשוט של שידור ציבורי חדש. אני נמצאת ''כאן'' רק חודשיים, אבל זה מרגיש כאילו עברו שנתיים. 

השאלה הראשונה לא הייתה במקרה, את נמצאת בחזית תאגיד השידור הישראלי החדש, וכדרכם של דברים חדשים, יש הרבה ביקורת, מכל הכיוונים. ציפית לכזו עוצמה ומקום בשיח הציבורי?
ראשית אני שמחה שיש שיח ציבורי רחב סביב כאן בהקמה, זה בדיוק מה ששידור ציבורי צריך לייצר- שיח מגוון ודיון פורה. כיוצאת רשות השידור היה לי ברור שמדובר בתהליך מורכב רגיש ומאתגר ביותר אבל בהחלט הופתעתי מהעוצמה. הופתעתי בעיקר כי גורמים שדחפו להקמת התאגיד והיו בעדנו, שינו את דעתם אחרי שהרכבת כבר יצאה מהתחנה. מצאנו את עצמנו תחת מתקפה מכל כיוון, נלחמים על קיומנו לפני שבכלל שידרנו דקת שידור אחת, עובדים יום ולילה. אני חושבת שעמדנו באופן מכובד מול המתקפות הרבות.

התחלת בתור עיתונאית. איך זה לעבור את הכביש מעיתונות לדוברות?
התחלתי בכלל כשחקנית כדורסל והגעתי לשדר בערוץ הספורט, משם המשכתי לערוץ הראשון של רשות השידור ושימשתי מגישה, שדרנית וכתבת חדשות וספורט. אחרי למעלה מ- 10 שנים ברשות החלטתי לחפש דרך חדשה וקיבלתי הצעה להיות יועצת תקשורת של השר להגנת הסביבה. המעבר היה מרתק. למדתי להסתכל על סיפור ולטפל בו מזוויות אחרות, של דוברת, להתרחק קצת מאור הזרקורים ולפנות את הבמה למישהו אחר. במקום מסוים זה גרם לי להרגיש משוחררת יותר ולהתמקד בעשייה. אני חייבת להודות שחברים מכירים אותי כמישהי שלא מדברת הרבה ולכן עוקצים אותי על המקצוע שבחרתי, דוברות, אבל אני מאמינה בלהקשיב, לנתח, ולהגיד את הדבר החשוב ברגע הנכון. להפעיל שיקול דעת ולא לנפנף בסיסמאות אם אין אמת מאחוריהן. שימשתי יועצת שר כ- 3.5 שנים עד שילדתי את בני השני וניגשתי להתמודד על התפקיד בתאגיד השידור הישראלי. והנה אני כאן, בהקמה.

מהו האתגר הכי גדול בלדברר גוף חדש, ועוד כזה שיש לו השפעה על כל הציבור בישראל?
יש המון אתגרים אבל כרגע הגדול ביותר הוא להוכיח לכולם שאנחנו כאן, עושים הכל כדי להיות מוכנים לעלייה לשידור ביום התחילה. אתגר נוסף הוא להסביר לציבור שאנחנו גוף חדש לגמרי, בהקמה, ולא המשך של רשות השידור. אנחנו עושים דברים אחרת ונייצר שידור ציבורי איכותי, מגוון, חדשני, נקי כפיים, שיפעל מבלי להתגונן או להתנצל. התאגיד נולד מתוקף חוק, ומצורך בשידור ציבורי שיייצג את כל המגזרים והאוכלוסיות בישראל וישמיע את קולם.

אחת הביקורות הראשונות כלפינו נגעה לאי שילוב חרדים לכאורה. כמי שבקיאה בתהליך הגיוס, עד כמה זה באמת בעל אחיזה במציאות?
אין כמעט מגזר או קהילה שלא ביקרו אותנו על תהליך הגיוס, עוד כשהיה בראשיתו. בעלי עניין ואינטרסים מנסים למשוך בחוטים מכל כיוון, וטבעי שכל אחד מחפש ייצוג כמה שיותר רחב לקבוצה אליה הוא משתייך. היו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ יצאו לדרך הזאת, של הקמת התאגיד, במדיניות ברורה- גוף בו יהיה ייצוג לכלל הציבור בישראל. שניהם מנהלים ואנשי מקצוע מעולים עם קבלות וצריך לתת להם לעבוד. בסוף תהליך ההקמה התאגיד יהיה פלורליסטי ומגוון. לגבי החרדים, כבר יש ויהיו עוד חרדים בתאגיד. באופן אישי ריאיינתי בחור חרדי לתפקיד בדוברות ואני מקווה מאד שהוא יצטרף, יש לכך חשיבות גדולה מאד מבחינתי, להגיע למגזר החרדי שאני כמעט ולא מכירה.

בכלל, לדעת לקבל ביקורת זה חלק משמעותי מאד בעבודת הדוברות. לפעמים צריך להגיב, לפעמים לא, אבל לביקורת תפקיד חשוב מאוד, בטח בגוף ציבורי.

תני לנו רשימה של כל הטענות, הביקורות והתלונות שהגיעו לפתחך עד כה.
הרשימה לא נגמרת אבל הנה כמה דוגמאות: אמרו שאנחנו ימין קיצוני, אמרו שאנחנו גוף שקם כדי לשרת את הממשלה, לא עברו שבועיים והפכנו שמאל קיצוני ולעוכרי ישראל. מה עוד? האשימו אותנו שאנחנו מקימים סניף של גל"צ ובאותה נשימה הטיחו בנו שאנחנו העתק של רשות השידור ושאלו למה בכלל צריך אותנו. וכל זה בשלב מוקדם מאוד של הליך הקמה ארוך ומורכב. לא חסר.

היו מי שקטלו אותנו על המיתוג החדש, את היית זאת שהציגה אותו בשידור חי בפייסבוק, מה דעתך האישית על המיתוג?
להטמיע מיתוג זה תהליך ארוך וצפינו את הביקורת. אף פעם לא יהיה מיתוג שיהיה מקובל על כולם וטוב שכך כי זה מייצר דיון. היו מי שאהבו יותר והיו מי שפחות, אבל כמי שהשתתפה בדיונים של בחירת השם בהחלט התחברתי גם ל"כאן". היו עוד אפשרויות אבל בסופו של יום חייבים לקבל החלטה ולעבוד איתה ובשבילה. הייתה לכך גם משמעות לנוכח הנסיבות, האמירה שאנחנו כבר "כאן" היא אמירה חשובה ביותר.

את חלק ממספר מאוד גדול של נשים בתפקידים בכירים ב''כאן''.
זה משהו שאני גאה להיות חלק ממנו. אין שום סיבה שנשים לא יכהנו בתפקידים בכירים, בעמדות מפתח וירוויחו כמו קולגות גברים בתפקיד דומה. זו צריכה להיות השאיפה המרכזית במאבק לקידום נשים. זה אינטרס של החברה כולה. באופו אישי אף פעם לא עצרתי את עצמי מלעסוק בתחומים הנחשבים "גבריים" גם אם הייתי יוצאת דופן, במיעוט, או הראשונה שסוללת את הדרך.

במעבר חד, השתתפת ב''רוקדים עם כוכבים'' ובעצם הריקוד שלך היה הראשון בתולדות התוכנית של זוג מאותו מין. זו הייתה בחירה טבעית עבורך, או שהיה לך חשוב במיוחד שריקוד כזה ייראה בפריים טיים?
לרקוד זה הדבר האחרון שאפשר להגדיר כבחירה טבעית בהקשר שלי, אף פעם לא ידעתי לרקוד ואני חושבת שזה ניכר, אבל כן היה לי חשוב להציג ריקוד של אישה ואישה כדבר טבעי ונעים לצפייה ולעורר שאלות ודיון. מי קבע שריקודים סלוניים מיועדים רק לצמד המורכב מגבר ואישה? האמת שהרעיון נולד כששאלתי את עצמי יום אחד למה הכוכב הזה או הכוכב ההוא יכולים לרקוד נניח עם אנה אהרונוב, ואני לא? רק בגלל שאני אישה? הצעתי להפקה את הרעיון והם מיד זיהו את הפוטנציאל וציוותו לי את דורית מילמן, רקדנית מקסימה ומוכשרת. הרייטינג היה בשמיים והעניין עורר תהודה בכל העולם. בתוכנית הראשונה הגיעו כ- 80 צוותים ממדינות שונות מרחבי העולם כדי לראיין אותנו, אבל התגובות הכי משמעותיות בעיניי היו אלה שקיבלתי מנשים וגברים בארון, בעיקר צעירות וצעירים שכתבו לי שבזכותי הם העזו להיחשף או שההורים שלהם שינו את הגישה כלפיהם והיו מוכנים להקשיב ולקבל.


לסיום, מה נאחל לך?
לידה קלה ומוצלחת בינואר, התאריך המשוער לעליית השידור הציבורי החדש.
גם חופשה בקאריביים זה בסדר.