מילון אבן-כאן: המושגים שנמצאים מאחורי הקלעים

ביקשנו ממנהלי מחלקות ועובדים לשתף איתנו קצת מהמושגים שמלווים את העשייה שלהם. 

טל פרייפלד, מנהלת אגף הפרוגרמינג, המחקר והאסטרטגיה

פרוגרמינג
תכנון לוח השידורים. השיקולים העומדים בבניית לוח השידורים יקחו בין השאר בחשבון את התחרות בערוצים המקבילים, את נאמנות הצופים והישארותם לאורך ערב השידורים, את אופי הצופים ומאפייניהם, וגם את אופן הצפייה. 

רייטינג
שיעורי הצפייה. אחוז הצופים שצפו בתכנית מסוימת או רצועת זמן מסויימת, מתוך סך האוכלוסייה.

פיפל מיטר
מערכת מדידת הצפייה בישראל פועלת בשיטת הפיפל מיטר. במסגרת שיטה זו מותקן מכשיר אלקטרוני המחובר למקלטי הטלוויזיה בביתם של משתתפי הפאנל – שהוא מדגם המייצג את האוכלוסייה בישראל - ומודד את הצפייה בפועל. המדידה מתבצעת בזמן אמיתי וברציפות על פני כל שעות היממה. המערכת מאפשרת לזהות את היקפי הצפייה, התוכן הנצפה, צפייה נדחית, וגם מי הוא הצופה.


גדי צפריר, מנהל פרוגרמינג במחלקת טלוויזיה

פלייליסט
בניגוד למה שמקובל לחשוב, את המושג פלייליסט לא המציא שטן מגלגלצ והוא גם לא מתייחס בהכרח לרצף של שלושה שירים של עדן בן זקן-אדל-בן אל תבורי. בעולם הטלוויזיה הפלייליסט הוא למעשה רשימה המפרטת מה רואים בכל רגע נתון על המסך כך שלא יהיה אפילו שבריר שנייה אחד מת במהלך יום השידור. הפלייליסט הסופי, המשודר מחדר השידור, כולל את התוכניות, הפרומואים, החסויות, הפרסומות, תשדירי השירות, פילרים (תכניות מקוצרות שממלאות את הזמן בין תכניות אחת לשנייה), וגם את האלמנטים הוויזואליים שיעלו על המסך כגון לוגו ערוץ ובאנרים גרפיים שמקדמים תכניות.

ערוץ ברודקאסט
ערוץ שמשדר לכל אוכלוסיית המדינה ולרוב ניתן בחינם ללא עלות, בניגוד לערוצי נישה שקיימים בכבלים ובלוויין שעליהם נהוג לגבות תשלום נוסף.

רצועות שידור
DayTime - תוכניות המשודרות במהלך היום - בוקר עד אחה"צ.
Pre Prime - תוכניות שלרוב משודרות לקראת הערב ובצמוד לתכנית המרכזית.
Prime Time - התכנית המרכזית, המושקעת, היוקרתית. בישראל היא לרוב תשובץ מיד אחרי החדשות.
Late Night - התכניות שבאות בסוף היום, אחרי השידורים המרכזיים.

VOD
Video on Demand - מושג שהגיח לעולם ברגע שהתחילו להשתמש בממירי כבלים המאפשרים להזמין תוכניות מראש, במקום לחכות שישודרו בשעת השידור שנקבעה להן. יש כיום ספריות VOD בפלטפורמות השונות וגם בפורמט אינטרנטי, כגון יוטיוב.

בינג'
מושג ששאול מעולמם הקודר/מפנק של אלכוהוליסטים המגיחים מטושטשים לאור היום לאחר מרתון שתייה חסר תקנה שבסופו אין להם מושג מה עבר עליהם בימים האחרונים. בטלוויזיה בינג' מתייחס לצפייה מרתונית (בעיקר בסדרות)– ערוץ השידור מעלה לצפייה את כל הפרקים בבת אחת, מה שמאפשר לך להניח את חייך בצד למספר ימים ולצפות בהם ברצף, אחד אחרי השני. ניתן לעשות זאת, כמובן, גם לאחר הקלטה של מספר פרקים בסדרה.

EPG
Electronic program guide – טקסט אינפורמטיבי ושיווקי שניתן לקבל בלחיצת כפתור. מטרתו היא להבהיר לצופה במה הוא צופה, וכמובן לגרום לו לרצות לצפות. ה-  EPG יכלול בדרך כלל את שם התכנית/סדרה, פרק, תקציר התוכנית וסיווג צפייה. בסרטים נהוג לציין גם ז'אנר, משתתפים, שנת הפקה ועוד.

סיווג צפייה
נהוג בכל מדינה לסווג את התוכניות כך שניתן יהיה לשלוט ולמנוע מילדים לצפות בתכנים שאינם מיועדים להם. בישראל הסיווג מתחלק לשלוש: מעל גיל 8, מעל גיל 14 ומעל 18. אגב, כבר מספר שנים מנסים להחליף את הסיווג של 14 לשתי קבוצות גיל: מעל 12 ומעל 15.

Bible  
ספר החוקים והנהלים של הפקת התוכנית שכולל כל פרט ופרט החל מתפאורה, מוסיקה, ליהוק, הוראות צילום ובימוי, עריכה, רצף התפתחות העלילה, ועד העטיפה הגראפית והמוצר המוגמר.

פורמט
רעיון מפורט להפקת תכנית טלוויזיה, הכולל את מבנה התכנית/פרקים, וכללי הפקתה (פחות מפורט מה- Bible) שניתן למכור לחברות הפקה/ערוצי שידור בארץ ובעולם. רוב הפורמטים הנמכרים יהיו של שעשועונים ותוכניות ריאליטי. לעיתים גם סדרות קומיות ודרמה יכולות להימכר כפורמט, בעיקר אם הן נשענות על מנגנון קומי/דרמטי ייחודי, שניתן להעביר לשפה/מדינה/תרבות אחרת ולפתח בה תכנית שתתאים לצופים המקומיים.

רולר
רשימה שמית המופיעה לרוב בסיום התוכנית וכוללת את היוצרים, המשתתפים, וכל שאר העובדים שעמלו על התוכנית. (בסעיף "תודות" - יופיעו בדרך כלל האנשים שעבדו עבור התכנית, אבל לא שילמו להם כסף).

אורן פלדי, מנהל מחלקת הפרומו

פרומו TUNE IN
פרומו שמטרתו להביא צופים לתכנית מסוימת בזמן מסוים. אינפורמטיבי במהותו ומדויק מאד במסר שלו: זה התוכן, זה הערוץ, זו השעה.

פרומו תדמיתי
פרומו שעוסק באופן כללי בעולמות תוכן או באמירה תדמיתית כללית על הגוף המפרסם. מסר לדוגמה שמתאים לפרומו תדמיתי: ערוץ X בעונה חדשה, עם הסדרות הטובות בעולם.

סרטון ID
סרטון קצרצר שממקם את הצופה באיזה ערוץ הוא צופה כעת, וגם, לא פחות חשוב: מנסה להגיד בשניות בודדות משהו על המותג : זה הלוגו שלנו, ואנחנו בוחרים להציג אותו, לדוגמה, בעיצוב ואנימציה פרועים, עם מוזיקה תואמת ובשפה צעירה. כך יכול הערוץ, ממש ב- 4-5 שניות להציג לצופים תעודת זהות קצרה שלו, ומכאן השם : ID.

איתי מרקסון, המפיק הראשי של הרדיו

"Talk Back" 
(TB/טוֹקְבֶּק). שנים לפני התְגוּבית (המילה המאושרת על ידי האקדמיה) המפורסמת באתרי האינטרנט, ומאפשרת לכל אחד לומר את שעל לבו, הטוקבק שימש ועדיין משמש כאמצעי תקשורת בין הסטודיו לאולפן השידור. גם כשהמיקרופון פתוח, המפיקים והעורכים יכולים לדבר באמצעות הTB עם המגישים, מבלי ששומעים אותם בשידור.

"שמח באולפן, עצוב בבית"
מכירים את זה שמספרים לידכם בדיחה פרטית ואתם לא מבינים? אז ככה, רק בשידור רדיו. לא תמיד המאזינים מבינים את הלך הרוח מאחורי הקלעים באולפן, ועל המגישים להיות ערים לכך.

שקט בשידור
ה-חרדה של כל מגיש ואיש רדיו באשר הוא, מחולל הסיוטים האולטימטיבי, החושך שעל פני תהום השידור. ה-"Black באוויר" (מונח טלוויזיה) של עולם הרדיו. שלא נדע מצרות.

אינסרט/Insert
קטע אודיו קצר שמוכנס לתוכן הרדיופוני, כדי להעניק לו עומק, צבע ומשמעות. כך למשל, כשמצטטים מרואיין כלשהו ומכניסים את ההתבטאות בקולו שלו, הדבר מעביר את הדברים בשם אומרם ומעניק רצינות לאייטם. המונח המקביל ל- Insert בטלוויזיה הוא Sync. 

אישור לשוני
תהליך שעוברים כמעט כל הטקסטים שעוברים לשידור, ברדיו ובטלוויזיה. בין אם מדובר בפרסומת, בפרומו או בתוכן לשדרנים, עיניו של יועץ לשוני (או יועצת, כמובן) שזפו את הטקסט לפני ששמענו אותו ברדיו או קראנו אותו על המסך. 

סוויפר
מלשון Sweep- ''לטאטא''. קטע אודיו קצרצר שמנוגן בין שירים, במקרה שאין ביניהם קרוס מוצלח במיוחד. מטרת הסוויפר היא יצירת מעבר חלק ככל שניתן בין שיר לשיר, גם אם מדובר שבשני שירים שלעולם לא יישבו על אותו מדף בחנות התקליטים.

לַפְּסוּס  
מלטינית. כשל לשוני או טעות בלתי מכוונת בכתיבה או בדיבור. במובנים של רדיו, שדרן שטועה בדיבור למעשה ''מלפסס'' בשידור, דבר שאנחנו שמחים למנוע בכל הזדמנות, אך יש בו כדי להעניק לרדיו את הצבע והאופי המיוחד שלו. 

AOD
Audio On Demand. בדומה לווידאו לפי דרישה, גם האודיו יכול! החל מפודקאסטים, דרך ספרים מוקלטים (Audio Books) ועד לתכניות ששודרו ב- FM וניתן להאזין להם שוב ושוב. גם אודיו נגיש היום בכל וכמעט בכל מקום, אלא אם כתובת ה- IP של המאזין מחוץ לגבולות אספקת התוכן, ואז עוברים דירה או מוותרים על התוכן.


אביעד רוזנבוים, העורך המוזיקלי הראשי של הרדיו

קרוס
החיבור המוזיקלי בין השירים שמושמעים ברדיו. העורך המוזיקלי חושב על החיבור המדוייק ביותר בזמן עריכת התכנית כדי ליצור רצף נעים להאזנה. השדרן הוא זה שמבצע בפועל את המעבר בין השירים בשידור, באמצעות הכנסת השיר הבא ממחשב או מדיסק (ובעבר כמובן מתקליט).

אנדר
קטע מוזיקלי אינסטרומנטלי שמלווה את פתיחת המיקרופון של השדרן. המוזיקה ברקע הופכת את הדיבור לדינמי ואנרגטי יותר, נותנת לו קצב. אחרת השידור עלול להישמע משעמם ויבש.

ר"ש
רשימת שידור. הרשימה המלאה של רצף השירים שמגיעים לשידור. העורך המוזיקלי בוחר את השירים והשדרן מקבל את הרשימה ומנגן אותה בהתאם. אם השדרן הוא גם העורך המוזיקלי, הכל כמובן תחת האחריות שלו. יש כאלה שעורכים מראש, ואחרים בוחרים מה לנגן בזמן אמת במהלך השידור.


עדי קצב, מאפיינת חוויית משתמש UX בחטיבת הדיגיטל

פרסונות
הפרסונה מייצגת את המטרות וההתנהגות של קבוצת משתמשים. את הפרסונה מגבשים דרך ריאיונות עם משתמשים שונים. למשל, באתר להזמנת מלון הפרסונות שלנו יכולות להיות:
- אישה המזמינה חופשה למשפחה המורחבת ומחפשת את הדיל המשתלם ביותר.
- זוג צעיר בירח דבש המחפש יעד אקזוטי ומלא פינוקים.
הגדרת הפרסונה מסייעת לנו פתרונות נכונים לכל סוגי המשתמשים.

מוקאפ
הצגה ויזואלית בסיסית המייצגת את הממשק (אתר, אפליקציה וכיוצא בזאת). המוקאפ מכיל מספר אינטראקציות פשוטות כמו כפתורים או לינקים לחיצים, ומאפשר להציג את הממשק לבעלי עניין או לבצע בדיקות שמישות מוקדמות.

שמישות
עד כמה קל להשתמש במוצר (בדרך כלל טכנולוגי) ועד כמה הוא מועיל ופשוט.

שרון חזן, מנהל מוצרי וידאו בחטיבת הדיגיטל

VR 
Virtual Reality. מציאות מדומה, טכנולוגיה שמאפשרת צפייה בתוכן בחוויית 360, עם יכולת לנווט בתוך הסביבה הוירטואלית.

AR
Augmented Reality. מציאות רבודה. שילוב אלמנטים וירטואליים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת ובאופן אינטראקטיבי. 

4K
בעולם של תוכן דיגיטלי, משמש תקן להגדרת תצוגה ברזולוציה רוחבית של 4000 פיקסלים (2160*4096)- פי 4 מאיכות ה- HD.

MVP
Minimum Viable Product. מושג מעולם האפליקציות, מוצר או רעיון בצורה הבסיסית ביותר, ללא תוספות מיותרות. במטרה לבדוק את הנחות היסוד הראשוניות של האפליקציה.

שאול אמסטרדמסקי, ראש הדסק הכלכלי ופרשן בכיר לענייני כלכלה בחטיבת החדשות האחודה

דאטה-ג׳ורנליזם
עיתונות מבוססת נתונים. טרנד עולה בשנים האחרונות בעיתונות העולמית ולאט לאט גם בישראל. הרעיון מאחורי הז׳אנר הזה הוא למצוא סיפורים עיתונאיים במאגרי מידע שהופכים להיות זמינים יותר בשנים האחרונות, ולהנגיש אותם לציבור הרחב. דוגמאות: כמה כסף מקבל כל תלמיד בממוצע ממשרד החינוך? האם הממשלה משקיעה יותר בפריפריה או מעבר לקו הירוק? מהן הערים עם הכי הרבה פשיעה בישראל?.

אינפוגרפיקה
בגלל שסיפורים כלכליים נוטים להיות עמוסי פרטים, מספרים והמון מושגים לא מוכרים, חלק גדול מהציבור נרתע מהם. בשביל לספר את הסיפור בצורה פשוטה ומהירה יותר העיתונות הכלכלית משתמשת הרבה באינפוגרפיקה, כלומר בהצגה ויזואלית שמבוססת הרבה על גרפים (אבל לא רק) בשביל לפשט את הסיפור ולספר אותו ב- 30 שניות, או להוסיף עליו ערך מוסף.

אקספליינר
הכוכב העולה של השנה ומשהו האחרונות בעיתונות הכלכלית, בעיקר בעולם. בריטניה פרשה מהאיחוד האירופי ואף אחד לא מבין מה זה אומר? בואו נעשה אקספליינר. זה לא בדיוק חדשות, זה גם לא בדיוק מגזין, זה משהו באמצע. ניסיון להסביר משהו מסובך בצורה אינפורמטיבית ופשוטה מבלי להיות ויקיפדיה. יכול לבוא בצורת וידאו, טקסט או כל דבר אחר.